top of page
// דפנה גלעד פדידה Dafna Gilad Fadida
את רוב התמונות באלבום המשפחה צילם אבא שלי, בקפידה, מנסה למצוא את הזווית המיוחדת ביותר, את הדרך הכי טובה לתאר את המשפחה שלנו.
תמיד חשבתי שאלבום המשפחה שלי הוא ייחודי, אך זה לא המצב.
כשגדלתי, התחלתי להביט באלבומים של חברותי, גיליתי דמיון מטריד במיוחד בין חוויות הילדות המצולמות שלהן ושלי, זהות כמעט מוחלטת, כמעט כמו העתק מושלם.
בעבודתי אני מנסה לחשוף את השעתוק הזה, הזהות בין תא משפחתי אחד לשני, בין חוויות ילדות שאנו בטוחים שהן ייחודיות לחלוטין אך הן בעצם copy & paste.
 |  |
|---|---|
 |
אנו חיים בעידן של שעתוק מתמיד אשר חודר גם לתא המשפחתי, נוצר מצב של דימויים אשר אנו מאמינים שהם ייחודיים אך למעשה הם גנריים לחלוטין.
אנו חיים במצב בו יד נעלמה לא רק מעצבת את הנראות החיצונית שלנו אלא גם את הנראות הפנימית שלנו, את חוויות הילדות והזהות העצמית שלנו.
bottom of page